מאמרים, הרצאות וסדנאות > אמהות וקריירה
כיצד ניתן לשלב בין אמהות וקריירה וכיצד זה מתחבר להעצמה אישית?
מחקרים ומאמרים מראים שבגילאי 30-45 נשים עסוקות בסביבה ופחות בעצמן.
הן מתרוצצות בין הבית לעבודה. חשות תמיד קצרות בזמן מנסות ללא הפסק לארגן לעצמן פתרונות, בניסיון מתיש לספק את הדרישות לכולם.
איך מתמרנים בין העבודה החשובה בחיינו או כפי שאני אוהבת לקרוא לזה, המהות שלנו כאמהות, גידול וחינוך ילדנו - לבין המימוש העצמי שלנו בקריירה ובעבודה? איך מתמרנים בין כולם? ובכלל, מי זה כולם? הילדים, הבעל ההורים? המעביד? כיצד לשלב בין שני העולמות - בין האפשרות להגשמה עצמית באמצעות העבודה ופיתוח האני עצמי לבין חיי משפחה? ובכלל בתוך כל מלוי התפקידים האלה, איפה אני עצמי?!

אף אחד לא הכין אותנו לרגע בו נצטרך להתמודד עם הדילמה הכל כך עמוקה, לעיתים קורעת בין הרצון למימוש עצמי כאם מסורה, דואגת תומכת ופשוט שם בשביל ילדיה לבין מימוש עצמי כאדם בעל תחומי עניין ושאיפות להצליח או במילים אחרות להיות לאשת קריירה.
כל בוקר אני קמה עם הצורך להיות אמא נוכחת, משמעותית ואיכותית לילדי - לבין הצורך להיות עובדת מסורה ומצליחה במקום עבודה תובעני.
גם קריירה וגם אמהות הם תפקידים מאד תובעניים שיש בהם הרבה סיפוק הרבה התפתחות ומימוש עצמי אך יחד עם זאת גם מתישים מאד.לעיתים אנו מוצאות את עצמנו בין מס' מטלות במקביל, כמו לולייניות בקרקס. בין בוס ולקוחות תובעניים בין עבודה קשה מאתגרת ובין עבודה כאמא במשרה מלאה . איך מתמרנים בין המהות שלנו, העבודה החשובה בחיינו להיות אמא, לגדל ולחנך ולהיות שותפה ומעורבת בחיי ילדינו לבין המימוש העצמי שלנו בקריירה ובעבודה.
רובנו בחרו להתמודד עם היותנו נשות משפחה מבלי לוותר על הקריירה לה שאפנו כל חיינו. ובנות יקרות, כולנו באותה הסירה.
יקירותיי, כשאתן מאושרות ומסופקות, גם כל הסובבים אתכן יוצאים נשכרים מכך. אנו זקוקות להזנה גופנית ונפשית.הזנה זו יכולה להיות כל מה שייתן לך ולכל אחת מאיתנו תחושת עוצמה ואנרגיה חיובית. האם לנו לא מגיע לקבל?אין ספק שנתינה היא ערך חשוב. אך האם לא חשוב שניתן גם לעצמנו? בואו נדמה את עצמנו למיכל דלק במכונית. נגיד שהמחוג מראה לנו שאזל הדלק. האם תסעי חיש מהר לתחנת הדלק הקרובה למלא דלק או שמא נמתין עד אשר הרכב יכלה את טיפות הדלק האחרונות ופשוט יתקע לנו. כמובן שזוהי שאלה רטורית. אך, אם הרכב שלנו זוכה לקבל בזמן את התדלוק שלו הוא זקוק ע"מ למלא את ייעודו ולשרת אותנו על הצד הטוב ביותר, קל וחומר שגם אנחנו זקוקות להזנה מתאימה על מנת לחיות גם הזנה גופנית וכמובן הזנה נפשית. |
הזנה נפשית, למי שזוכרת את תיאורית הצרכים של מאסלו, היא הדרג העליון, של הצורך במימוש עצמי שיכולה להתבטא במגוון אופנים:
קריאת ספר טוב, פגישה עם חברה לקפה/עוגה סלט, כל אחת מה שתבחר, למידה בשביל הנפש כמו ציור, ריקוד, השתתפות במעגל נשים, או בסדנא חווייתית או כל מה שעולה במוחכן. כל מה שייתן לנו הרגשה טובה יחבר אותנו למקורות העוצמה שלנו ויסייע לנו להתמלא מחדש באנרגיות באושר וסיפוק. אט אט תביני שהצעד הזה הוא טוב בטווח הקצר גם עבור ילדינו. מהאושר והסיפוק שתחושי ותקריני החוצה ייהנו לא רק את, אלא גם ילדייך וכל הסובבים אותך. במקום להסתובב מרירה ומתוסכלת, החיוך ישוב אל פנייך ובאופן טבעי תקריני החוצה ואז תעשי את הדברים המוטלים עליך בכיף ובשמחה.ולטווח הארוך כשתעשי למען עצמך תשמשי מודל נפלא לילדייך. הם ילמדו שהם צריכים לא רק לתת לאחרים אלא לדאוג גם לעצמם.
הבסיס לאהבת אחרים כידוע הנו אהבת עצמנו. אם תפרגני לעצמך כביטוי של אהבה עצמית זה יעביר להם מסר חשוב מאד כבני אדם. איש לא יוכל לעשות בשבילנו את הצעדים הללו. רק אנחנו . אם אין אני לי מי לי.עלינו מוטלת האחריות לדאוג לעצמנו לאספקה נפשית שוטפת על בסיס קבוע במינון הנכון לכל אחת. כאשר נבין שזוהי זכותנו ושהדבר חיוני ובסיסי שמגיע לנו בזכות, עבורנו רק אז תסייעי לך למצוא פתרונות יצירתיים ותתחילי לפרגן לעצמך בכיף.
נשאלת השאלה איך עושים את הכל יחד בצורה מיטבית / הכי מושלמת.
אחד הדברים שעשויים לעזור במצבים כאלו הוא מציאת המינון הנכון, או האיזון כפי שנגדיר זאת.כלומר, ראשית, נציב גבולות קודם כל לנו. חלק מזה בניית סדר יום המאפשר לי לעבוד וגם להיות בבית ולהשקיע בילדיי, בזוגיות ובעצמי.
מס' המלצות או דרכים לסיוע בהתמודדות עם הקונפליקט:
השלב הראשון הוא כמובן מודעות. ההחלטה שכל אחת מאיתנו צריכה להחליט שהיא מסרבת להרגיש רע, אשמה וכו.
השלב השני הוא תכנון ובניית סדר יום קבוע ומאורגן עפ"י צרכים משתנים.– מקנה בטחון לילד ולהורה. רק תכנון זמן יעיל יאפשר לנו לבצע את המשימות. ראשית יש לקבוע מה הערכים שלי מה מניע אותי בחיים ולהציב גבול ברור בין העבודה למשפחה. בניית סדר יום כולל שעת השכבה בשעה קבועה אשר מאפשר לך להתפנות לעיסוקייך.
הקדשת זמן איכות – לאו דווקא משחקים דידקטיים שמודד את הילד על הצלחתו, אלא משחקים פתוחים כמו כדור, בלון, מחבואים, גינה טיול בחוץ וכל העולה על דעתכן. משחקים שכל מה שיעשה הילד הוא יצליח. משחקים אלה תמיד יעלו חיוך.
שיתוף פעולה בין בני הזוג – הובלה משותפת של הילדים והבית. משל 2 הסוסים שמושכים עגלה.
תמיכה – סיוע על ידי תמיכה חיצונית לילד כמו סבתות, מטפלות חברות קרובים או כל סדור אחר. בנוגע למטלות הבית, גם כאן חשוב לקבל עזרה. מומחה לכל תחום. חשוב שנזכור, שאף אחד אחר לא יעשה את הדברים כמוני אך, בדברים מסוימים יש להתפשר.
הקדשת זמן לעצמינו – ברגע שקבענו סדר יום קבוע הכולל שעת השכבה קבועה וסבירה מתפנה זמן לעצמנו לכל עיסוק שנבחר. קריאת ספר, סרט, שיחה עם בן הזוג קפה עם חברה הליכה כל דבר העולה בדעתכן.
חומרנות – קלטות, וידאו טלוויזיה כל אלה לא מחליפים הורה. הילד צריך אותנו הרבה יותר מאשר דברים אחרים.אנו עדים כל פעם למוצר טכנולוגי משוכלל אחר, בובה שמוחאת כפיים, כרית שאוחזת את הבקבוק ועוד. המוצרים האלה לא מחליפים מגע של אמא או קול אנושי.ילד זקוק לצעצועים ולגירויים אך יש לשים לב שהוא לא יבלה רק איתם. השנים הראשונות לחיי הילד הן קריטיות להתפתחות אישית ולהתפתחות הקשר בינו לבין הוריו. שם המשחק – איזון ומינון.
פיצוי- לעתים אנו כהורים עובדים, נשות קריירה חשות רגשי אשמה שאנו לא נמצאים איתם מספיק. ולכן, כמעט כל מה שהילד רוצה אנו נכנעים וקונים לו. הילד מבין שזוהי הדרך להשיג דברים .
הצבת גבולות לילדים – הצבת הגבולות מהווה ביטחון לילד. מסייעת לו להתמצא בסביבה ולהבין את החוקים האמיתיים . הילד גדל למציאות אמיתית.
שלמות – חשוב מאד להיות שלמה עם מה שבחרנו/החלטנו להיות, או עם הבחירה שלנו לשלב בין משפחה ועבודה.
איזון – כמובן הכל תוך שמירה על איזון או מציאת השביל בין העבודה למשפחה לגידול ילדים ולהעצמה אישית.
אין איזון אחד ואין איזון נכון. כל אחת תמצא את האיזון המתאים והנכון לה.
משחק עם קלפים
אני הייתי שם ואני יודעת. מכירה והתמודדתי עם השאלה שנים רבות. מצאתי את עצמי עוסקת בחשבונאות של כמה הייתי או כמה לא הייתי עם הילדים. בוחרת בין להשתתף בדיון חשוב לקידום הקריירה שלי ואז עלו רגשי האשם והתסכול או לוותר כדי להיות עם הילדים שלי.
אני מאמינה שכל אחת יכולה למצוא את הדרך הנכונה עבורה ולהגיע ממקום של בחירה.